הכתבה פורסמה בעיתון ידיעות אחרונות בתאריך 12.10.2015.

מאת: רותם אליזרע.

---

עד גיל עשר סיגל יוצקר מראשון-לציון הלכה תמיד עם שיער פזור , בניסיון להסתיר את האוזניים שלה מהילדים הסקרנים.

"נולדתי עם בעיה באוזן", מספרת יוצקר, היום כבר בת 16.

"אחרי שגדלתי כבר נהיה לי חם והתחלתי לאסוף את השיער, ואז הילדים היו צוחקים עליי בגלל איך שהאוזן שלי נראית . אבל לא היה אכפת לי". לפני שלוש שנים וחצי , כשהייתה עם אמה בירושלים , קיבלה המלצה ללכת לד"ר שי דובדבני בבית-החולים שיבא בתל-השומר ולעשות ניתוח לשחזור האוזן. "כשהוא ראה אותי הוא אמר לי שאני מתאימה לניתוח הזה ושהוא הולך לדאוג שאני אשמע באוזן", סיפרה.

לפני כשנה וחצי היא עברה את השלב הראשון, אחרי המתנה ארוכה. "זה כאב מאוד כי היו צריכים להשתיל לי רקמות בצלעות ולהצמיח אוזן", היא נזכרת. בשלב השני הרחיקו את האוזן שהיתה מוצמדת לראש, ובשבוע שעבר חיברו את מערכת השמע. "בעוד ימים אוכל סוף-סוף לשמוע גם באוזן שמאל", מספרת יוצקר בהתרגשות.זו תחושה חדשה לי ומאוד משמחת. אני מקווה מאוד שעוד אנשים יעברו את הניתוח".

ד"ר דובדבני, מומחה ברפואת אף-אוזן-גרון ומתמחה בכירוגיה פלסטית של הפנים ובשחזורי אפרכסת בבית-החולים תל-השומר, מספר כי מדובר בכ-30-50 מקרים בשנה.

"לרוב הבעיה קיימת באוזן אחת, ורק ב-20 אחוז מהמקרים זה דו-צדדי", הוא אומר. "רוב הילדים מאוד מופנמים, סגורים בתוך עצמם, וזה מפריע להם חברתית. את הניתוח אפשר לעשות רק מגיל עשר בערך, כשעד אז יש תמיכה של מכשיר שמיעה".

לדבריו של ד"ר דובדבני, הניתוח שנעשה ליוצקר היה ייחודי בארץ ובעולם. "עד היום פלסטיקאים שיחזרו רק את האסתטיקה של האוזן, והתוצאות לא היו מושלמות. מה גם שמבחינת שמיעה אף אחד לא העז לגעת באוזן עצמה".